אחריות מול אשמה

כבר בילדותנו אנחנו לומדים להאשים את האחר "זה לא אני זה הוא" היה האינסטינקט הראשוני שלנו כשהמורה הייתה כועסת.
אחריות מול אשמה

מה גורם לנו קודם כל לחפש אשמה לתייג פעולה לא מוצלחת לשם כלשהו? הטלת אשמה היא תגובה ספונטנית כאשר משהו משתבש לנו. זה טבעי להשליך את ה"תקלה" למישהו שגרם לה וכמובן העיקר שלא אני הוא "ה"אשם", לתקלה יש כתובת.
בעבודה הטלת אשמה על ידי בעל הסמכות במקום לשפר ביצועים ולהביא לתיקון גורמת לירידה במוטיבציה של העובד ובהכרח פוגעת בתפקוד החברה.
אשמה לרוב חוסמת פתרונות אפשריים ולרוב זה מרע את המצב. בהטחת אשמה נוצר פינג-פונג של האשמות הדדיות שכן המואשם, כמוך מגיב באותה צורה, הדיפת האחריות ממנו אליך או למישהו אחר, העיקר שזה לא הוא, נוצר צורך לחלוק את האשמה. בדרך כלל מה שקורה אחר כך הוא משהו כזה, "אתה התחלת…. אבל אתה יזמת….. אבל אתה רמזת…" וכולי.
מוכר?

את מעגל האשמה ניתן לנתק בתנאי שאחד מתוך המעגל יחליט לקחת אחריות, יש בכל אחד את הכוח לייצר את השינוי. הוא צריך קודם כל להבין שהטחת האשמות לא מובילה לשום מקום, לא מקדמת אלא להיפך, כשאתה מאשים אתה מונע מהאחר לקחת אחריות אמיתית. מה שהיה היה, את העבר לא ניתן לשנות. אף אם נעשתה טעות, אז מה? יש מי שלא עושה טעויות? כן יש, מי שלא עושה כלום.
בעסקים כמו בחיים כל עוד הכול טוב הכול טוב. אבל כשדברים משתבשים אנחנו מגלים את פניהם האמיתיים של שותפינו, והם את שלנו. מבחן השותפות מגיע עם הצרות. האם אנחנו זורקים האשמות זה על זה? האם אנחנו מאחדים כוחות יחדיו כצוות למצוא פתרונות?
אז מה עושים עם זה? איך לוקחים אחריות משותפת ואיך חושבים יחדיו על פתרונות?

  • כמו הבדיחה על איך מתחיל ספר בישול מרוקאי, "קודם כל הרגעי". רצוי מאוד לדחות כל דיון בפתרון רק לאחר שמתקררים אם ייקח דקות שעות או למחרת, העיקר שקודם כל להירגע.
  • קחו אחריות אישית על החלק שלכם בתקלה, זה יעודד את האחר לבחון את האחריות שלו.
  • אתרו את הגורם לתקלה וחזרו תוך כדי התהליך שוב ושוב על המנטרה "להתרכז בפתרונות". אל תתנו למצב להתדרדר, אין זה אומר שלא צריך ללמוד ולהציף מה ומי גרם לבעיה אבל לא מתוך אשמה אלא כתהליך הפקת לקחים. אל תשכחו שאדם שטעה יודע את זה בדרך כלל והוא מלקה את עצמו גם כך הטחת אשמה תאמלל אותו יותר.
  • הפיקו את הלקחים ביחד וחתרו למציאת פתרון הולם.

כמה מילים על הטלת אשמה בסביבה הביתית.
הטלת אשמה בסביבה הביתית בהכרח פוגעת בזוגיות ויש בה פוטנציאל הרסני לאורך זמן. ביחסי הורים-ילדים, יש הורים שהטלת אשמה חוזרת ונשנית בילדיהם היא מטודה שגרתית בדרך החינוך שלהם דבר הפוגע בביטחון העצמי של הילד ועלול לפגוע בו גם בהמשך חייו.
ישנם אף הורים שמשתמשים במניפולציות כשאומרים לילדיהם כאשר כועסים, "בגללך אני עצובה" וכדומה. הילד במקרה זה מרגיש אשם בכך שההורה לא "מאושר" ולוקח את זה ליחסים עם אחרים בהמשך חייו.
תחשבו טוב איך למשב על מה שצריך למשב מבלי להטיח אשמה אלא להתייחס עניני לתקלה תוך מציאת פתרונות משותפים.
איל חובב מלווה מנהלים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

עמוד הבית

השאירו פרטים ואני אחזור אליכם בהקדם!

דברו איתי עכשיו

היו אמיצים. קחו את הצעד הראשון.

התחלת שיחה בוואטסאפ
אשמח לדבר אתכם!
ברוכים הבאים, אשמח לדבר אתכם!