האושר שבדרך

השנה 1986, המקום, מקדש בודהיסטי, קרחת יער קטנה בסרי-לנקה.
האושר שבדרך

ברדתנו לאחר מסע לילי מפרך מההר הגבוה באי, "Adams peek" ראינו לא רחוק מהשביל מקדש קטן. התקרבנו ונכנסנו.

בפנים נזיר בכתום, ממעיט במילים ועיניו ממגנטות,

הוא בדיוק התכונן לתפילת הצהריים שלו אל מול פסל בודהה שמנמן וצבעוני למדיטציית צוהריים. הוא הזמין אותנו להצטרף.

התיישבנו מאחוריו לשעה של דממה מלווה בצלילי פעמונים שחודרים אל תוך המח ומעסים אותו.

מודה שיש לי הפרעות קשב קלות בעיקר כשאני בבתי תפילה ולכן בחנתי וסרקתי את כל פינות החלל. מעל דלת הכניסה צדה את עיני פיסת עץ סדוקה ועלייה אמרה כתובה בכתב דהוי. "Thee whom will not find happiness on the road shall never find it in the end"

"זה אשר לא ימצא את האושר בדרך לעולם לא ימצאנה בסופה".

המשפט נחרט לי במוח, הכנסתי אותו אל ארגז הכלים שלי ואימצי אותי אלי לחיים.

לא כל הדרכים בהם הלכתי השביעו אותי נחת, חלקן אף היו קשות, קשות מאוד. בכל אותם רגעים קשים מצאתי את עצמי שולף את המשפט ובחרתי במודעות מלאה לראות ולמצוא את האושר בדרך.

למדתי שאושר ועצב יכולים לדור בכפיפה אחת. באתגרים הגדולים בחיי חזרתי אל אותו המשפט שהתגלה בפני באותה השעה במנזר והוא היווה לי מקור כוח.

מקור הכוח שלי הפך לחלק ממני והוא ימשיך ללוות אותי עד החיוך האחרון שלי….. ויגידו הציניקנים מה שיגידו, זה עובד!

מסע חיי כמו לא כולו דבש (של מי כן?), הוא מאתגר מאוד ועם זאת מרתק.

אני את הבחירה שלי עשיתי ואני במסע שלי צועד מאושר ומפוכח.

הבחירה בידנו, ואל תגידו לי שאצלכם זה שונה, לכם יותר קשה, זה פשוט לא נכון. את המציאות לא תמיד ניתן לשנות את הגישה חד משמעית כן!

כפי שאמרתי למדתי שניתן לבחור באושר גם כשיש בי עצב גם כשכואב וכאשר מגיע לסופה של דרך אחת אני פותח לי דרך חדשה.

איל חובב מנטור להעצמה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

עמוד הבית

השאירו פרטים ואני אחזור אליכם בהקדם!

דברו איתי עכשיו

היו אמיצים. קחו את הצעד הראשון.

התחלת שיחה בוואטסאפ
אשמח לדבר אתכם!
ברוכים הבאים, אשמח לדבר אתכם!